"לפני כשבועיים התחילו לי כאבים באיזור האגן והגב התחתון, פעם בימין ופעם בשמאל. לא כאבים עזים, לא משהו שמגביל או משכיב אותך למיטה, אבל כאב נוכח, מציק. בתחילת השבוע התחיל לי טיק בעין, מין קפיצות קטנות בעין שמאל למטה. ניסיתי להרגיע אותן עם היד אך ללא הועיל, הן באו והלכו, חשבתי שזה אולי ממתח וקיוויתי שזה יעבור בקרוב. היום בבוקר התחילה לי צריבה במתן שתן, בהתחלה חשבתי חטפתי איזו דלקת בדרכי השתן, שוב לא משהו משבית אבל צריבה מציקה ומין תחושה כזו שכל הזמן יש לי פיפי, אחר הצהריים זה הגיע…"
את הסיפור לעיל סיפר לי יוסף מורה במקצועו שהגיע אלי לאחר שהוא עבר אירוע של אבנים בכליות. את הכאב הזה הוא לא ישכח, הרופאים אמרו לו שנשים טוענות שזה יותר גרוע מלידה, הוא רק זוכר שלא משנה מה הוא עשה, הסתובב ימינה, שמאלה, התכופף, אמבטיות, שמנים הכאב לא נרגע. את הערב הוא סיים בבית חולים עם זריקת הרגעה, האבן כבר יצאה לה מעצמה, אבל הוא, בחור אחראי, קרא שיכולות להיווצר עוד אבנים חדשות ואת הלידה הזו הוא לא היה מוכן לחוות עוד פעם.
עם הסיפור הזה חשבתי לפתוח את הבלוג.
נעים מאוד, אני י.י.ה (יהונתן יחזקאל הלל) ואני מרפא טבעי מזה כעשור. הסיפור הזה בעיניי הוא תמצית הרפואה הטבעית. כאבים באיזור האגן, טיק בעין, צריבה בשתן, שלושה עולמות שונים: אורטופד, אורולוג, נוירולוג (?) אך למעשה כל התופעות סיפרו סיפור אחד, פרק מסיפורו של יוסף.
ברפואה טבעית המבט הוא דרך האדם, על כל חלקיו, כל חלק מספר סיפור, פרק בספר, הגוף מספר סיפור, הנפש מספרת סיפור, המח מספר סיפור, הדמיון מספר סיפור וגם לנשמה יש את הסיפור שלה. עבודת המרפא הטבעי היא להקשיב לכל החלקים האלו ולנסות להבין איזה סיפור הם מספרים? בהתבוננות והקשבה למכלול פרקי סיפורו של המטופל/ת על רבדיו השונים המטופל/ת מגיע למקום של רפואה אמיתית, עמוקה ושלמה.
כך גם יוסף וסיפורו, במספר שיטות ברפואה טבעית העולם מתחלק לארבעה יסודות: אדמה, מים, אש ואויר. לכל יסוד התכונות שמאפיינות אותו ולכל יסוד האיברים ומערכות הגוף שמאפיינות אותו. הכליות שייכות לעולם המים, עולם הרגש והכליות עצמן מסמלות את המוסר שלנו. מקור מעניין ועתיק לכך ניתן למצוא במדרש רבה (צ"ה ג'): "ומהיכן למד אברהם את התורה, רבי שמעון אומר נעשו שתי כליותיו כשתי כדים של מים והיו נובעות תורה". דוגמא נוספת לכך ניתן למצוא בביטוי "מוסר כליות".
וכשיש קונפליקט בין עולם היצר לעולם המוסרי שלנו יש קונפליקט גם בפן הפיזי שלנו. החל מחולשה או עומס יתר של הכליות וכלה בדלקות וכמו בסיפור שלנו גם אבנים בכליות.
האבן היא באה מעולם האדמה וברור שאין היא שייכת לכליה. אז מה היא עושה שם?
חלק מהשיטות טוענות שאבנים בכליות משקפות כעס אצור. אך יש כאן הרבה מעבר לכך, כי הכעס הוא רק ביטוי אחד לאותו קונפליקט פנימי. בטיפול עלה שאצל יוסף הקונפליקט צמח על רקע הסתירה בין הציווי המוסרי אליו הוא חונך של "כבד את אביך ואת אמך" לבין הכעס הגדול (והאכזבה) שהוא חש כלפיהם. בטיפול יוסף פגש מחדש את הכעס הזה במלוא עוצמתו, בירר אותו, בכה אותו, ולבסוף השלים איתו ובירך אותו לשלום. בנוסף אני חיזקתי (בשילוב של רפלקסולוגיה ופרחי באך) את מערכת השתן של יוסף בדגש על הכליות ואת היכולת שלו לבטא את עולמו הפנימי ואת רגשותיו.
בבלוג הזה, נצא למסע ביחד, מסע לעולם מופלא של גוף ונפש, דרך סיפורית שתספר את הסיפור של כל אחד ואחד מאיתנו כפרטים וכאורגנים ביקום הקסום שלנו.